כיצד משורר מוצא מילים לשיריו? מהיכן מגיעים לו רעיונות?

יצירה זו מציבה במרכזה את החיפוש אחר המוזה השירית של ביאליק, נחיצותה והיעלמותה המכאיבה. ברגע המשבר הגדול של חייו פגש ביאליק הילד את המוזה שלו: כאשר אביו מת עליו, והוא נאלץ לעבור לחיות בבית סבו. מאז ליוותה אותו המוזה כמעט כל חייו, עד שלפתע- נעלמה. ובאמת – בעשר שנות חייו האחרונות, בהן התגורר ביאליק בישראל,  הוא אמנם כתב ספורים , מסות, אוספי אגדות וחידושי מילים, אבל שירים- לא…. לאן נעלמה מוייזלה, המוזה של ביאליק?

לפתרון תעלומת היעלמותה של מוייזלה מתגייסת זהר, ילדה מיוחדת ורבת דמיון, אשר במהלך מנוסתה מלעגם של ילדים על שונותה, מתחבאת בחדר העבודה של המשורר. באורח פלא היא גורמת  לפסלו המוצב בחדרו להתעורר לחיים. ביאליק אכן מתעורר ונחרד לגלות, שביצי היצירה המונחות בקן - עכורות. בעבר, המוזה שלו, מוייזלה, היתה דוגרת עליהן ומהן בקעו שירים. אם היא לא תשוב לדגור עליהן הן תמותנה ושירה חדשה לא תתחדש בעולם.זהר  משתכנעת שאם תצליח  למצוא את מוייזלה ולהשיבה אל הקן, יושבו הפיוט והדמיון לעולם וגם לילדים בכיתתה, שצוחקים עליה. 

ביאליק שאמנם שב לחיים מלא תקוה אך זמנו קצר, והוא שולח את זהר אל המקום בו מוייזלה הכי אהבה לעוף... אבל היכן מתעופפת לה מוייזלה? לאן נעלמה? ומדוע איננה חוזרת?  

זוהי יצירה המקרבת את הקהל הצעיר אל טיבו של תהליך יצירה, למילים ולדמיון, בחגיגה פיוטית רבת עושר ויזואלי כבת שעה. 

 

כתיבה ומשחק: רזיה מזרחי

בימוי ודרמטורגיה: אלית ובר

ייעוץ אומנותי והפקתי: מרטין מוגילנר

בובות: ליאוניד אליסוב, שרון סילבר מרת

מוסיקה מקורית: רועי ירקוני

וידאו: יערה ניראל

נגרות: איתי בן משה

הפקה ומימון: בית ביאליק